פרידה מד"ר דן רונן
מאת יעל מירו
(1933 – 2020) יו"ר ועדת המקצוע הראשונה במחול
בימים שידענו לרקוד, ללמד וליצור והבנו עמוק בפנים שמחול זה הרבה יותר מאשר: " לדעת לכופף וליישר את הברכיים בזמן הנכון" (רמו פ., 1725) היה לנו ד"ר דן רונן לפה. הוא היה שם בכל פגישה, ישיבה או אירוע חשוב. איש אקדמיה, וירטואוז של מילים, שדיבר על המחול בצורה מלאת חוכמה, ידע, הומור והרבה סיפורים. לימים כשיצא לנו להכיר אותו יותר גילינו שהוא לא רק מדבר על מחול אלה גם רוקד ומנגן על אקורדיון.
דן נולד בקרית חיים. אחד הילדים שהוא פגש בגן הילדים היה עמוס חץ. בראשית שנות החמישים הוא היה רקדן בלהקת ריקודי העם שהקים שלום חרמון בקריית חיים ואף שימש כמדריך לריקודי עם בתיכון. כשהגיע לירושלים היה מדור המייסדים של להקת הסטודנטים ומשם המשיך לחבורת הרוקדים בירושלים שנפגשה בערבי יום שישי לריקודי עם בצוותא.
את הדוקטורט בהצטיינות במנהל חינוכי הוא קיבל מאוניברסיטת ניו-יורק. אחר כך שימש כיועץ לתכנון פדגוגי לשלושה שרי חינוך ותרבות זלמן ארן, יגאל אלון ואהרון ידלין (1966 – 1977). בהמשך ועד לפרישתו לגמלאות שימש כמנהל אגף התרבות והאמנות של משרד החינוך והתרבות (1978 – 1998).
בנוסף למשרתו כמנהל וגם לאחר פרישתו לגמלאות שימש דן כיו"ר וכחבר באין ספור עמותות ומוסדות תרבות: היו"ר הראשון של ועדת המקצוע במחול, יו"ר הסניף הישראלי של סיאוף-ישראל וחבר ההנהלה העולמית של סיאוף (CIOFF), יו"ר האקדמיה לאמנות בצלאל, חבר בוועד המנהל של האקדמיה למוסיקה ולמחול ירושלים, יו"ר הבלט הישראלי ויו"ר להקת "קולבן דאנס".
דן היה מיוזמי ומקימי פסטיבל המחול בכרמיאל, פסטיבלי המחול בצמח, ופסטיבל הזמר העברי בערד. על פעילותו בהתנדבות לקידום חיי התרבות ורוח בישראל הוא קבל עיטורים רבים בהם: יקיר ירושלים, יקיר תנועת ב"יחד" - תנועה רעיונית של יוצאי צפון אפריקה, יקיר ארגון יוצאי כורדיסטן, יקיר בית הגפן - מרכז יהודי ערבי בחיפה ויקיר ארגון המדריכים והכוראוגרפים לריקודי-עם.
דן כתב ספר על ריקודי העם בישראל ועשרות מאמרים וערכים בכתבי עת ואנציקלופדיות.
כמנחה מחונן, בעל ידע עמוק בארון הספרים היהודי והעולמי, זיכרון מדהים ויכולת אלתור. הוא חלק אתנו הרבה אמרות מחכימות על מחול ואמנויות ממקורות רבים ביניהם:
"אין אדם במלא חושיו אלא כאשר הוא רוקד" (סנקה הרומאי)
כשאומרים לכם שהעולם יכול להסתדר בלי אמנויות כדאי לענות בלשונו של סארטר:
"העולם יכול להסתדר גם בלי בני האדם"
"האמנות השירה והריקודים עושים את החיים לדבר אפשרי" (ניטשה)
האמנות טל העולם היא המגינה עלינו מפני הגלים העכורים והדלוחים העומדים עלינו יום יום ושעה שעה ומפני הכיעור והכמישה שאין מסתור מפניהם" (יעקב פיכמן)
נפרדים ממנו היום ומודים לו על כל אשר היה ועל כל אשר עשה עבורנו.
צוות הפיקוח על החינוך למחול לדורותיו.