קולות מהשטח
תיכון עירוני א' תל אביב
הרכזת: דלית הרמתי
מחשבות על החינוך לאמנות המחול בימי הקורונה
חינוך זו עבודה ללא גבולות, הנוגעת בגוף ובנפש .
עלינו כל הזמן לעדכן ולדייק את האופן בו נעשה המעשה החינוכי.
כל אחד הוא יחיד ומיוחד.
בעולם שמבקש יותר מאי-פעם להפריד בין גוף לנפש יש לאמנות תפקיד גואל לפרט ולחברה.
חשיבה יצירתית וחופש הביטוי הם העקרונות המרכזים באמנות ובחינוך לאמנות.
את התלמידים הבוחרים בלימודי האמנות, אנחנו מכוונים למצוא את קולם האישי, ובכך
להעניק לנפש שלהם חירות להאמין בכוחות שלה.
אנחנו מעודדים ליצור תרבות אלטרנטיבית וביקורתית, ובכך לצמוח באופן אחר
בתוך מערכת החינוך השמרנית.
להמשך דבריה של דלית לחצו כאן.
"מחול ואמונה":
התפיסה הדתית במחול בבתי הספר החרדי והחרד"לי
המורה: מינה נחמני
במסורת היהודית יש התייחסות למחול ולביטוי האותנטי שהוא מייצר. המחול במקורות הוא ריקוד טקסי המבוצע באירועים מיוחדים והוא מביע שמחה והודיה, ומלווה במוסיקה ושירה.
"יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ" תהילים קמ"ט פסוק ג'.
"הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב " תהילים קנ פסוק ד'.
המפגש בין המחול לעולם הדתי מעלה סוגיות ושאלות שונות איתן אני מתמודדת כמורה והן שמובילות אותי בכתיבת יחידות הלימוד, במהלך ההוראה ובשיתופי הפעולה שאני יוצרת עם צוות בית הספר ובראשם המנהלים, שאלות כמו:
מהו מקומו של החינוך למחול במערכת החינוך החרדית והחרד"לית?
כיצד מנהלי בתי ספר דתיים תופסים את חשיבות לימודי המחול – "רוח-גוף ונפש"?
כיצד מתווכים ומתאימים את המחול לחברה הדתית, חרדלי"ת, חרדית?
אני מורה ותיקה למחול במגוון בתי ספר ביניהם: בית הספר "בנות ירושלים" ממ"ח (ממלכתי חרדי), "אולפנת חורב", "אהבת ישראל בנות (חרד"לי) ובקונסרבטוריון "רון שולמית" (חרדי).
במהלך השנים קידמתי ופיתחתי את תחום המחול בבתי ספר אלו ואחרים, בהלימה ובשילוב תכנים מן המסורת ובהתאם למגבלות ההלכתיות, באופן זה הצלחתי ליצור שפה תנועתית מחולית ייחודית, הן עבור התלמידות והן עבור המורות למחול שחנכתי במהלך השנים.
בכל בתי הספר בהם אני מלמדת, אני מקדמת בתחום המחול אינטראקציה עם מגוון המרחבים, "אמירים",PBL ובשילוב תלמידות עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות לפיתוח עולמן הרוחני אומנותי והבאתו אל מרכז הבמה.
התיווך הוא דרך המעשה: תרומת התלמידות לקהילה, מופעי צדקה וארגוני חסד, עבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ושילובם במסגרת לימודית מחולית וכמובן משובים על חוויה של ביטוי אישי בתנועה, ומופעים בבית הספר במערך השנתי, קרי, חגים ומועדים, מסיבת סידור, מופעי סיום יב' ועוד.
מתוך ליקוטי מוהר"ן.
"עַל יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין". חלק א' סימן י' אות א'.
"וְזֹאת הִתְלַהֲבוּת שֶׁל הָרִקּוּד, וְהוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה". סימן מא'.
"וְכָל זְמַן שֶׁחֲסַר גַּם שִׂרְטוּט אֶחָד הגָנוּז בָּעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶל הַפֹּעַל, עוֹד יֵשׁ חוֹבָה עַל עֲבוֹדַת הָאֻמָּנוּת לְהוֹצִיאוֹ". הרב קוק/ עולת הראי"ה חלק ב' עמוד א'.
בכל אחד מבתי הספר שצוינו אנו משתמשים במחול לא רק כפלטפורמה לחיבור גוף ונפש אלא גם לחיבור הערכים הדתיים, למצווה של בין אדם לחברו, לכוח והתעלות הנפש נוכח הרצון לשמוח ולשמח הן באמצעות למידה בשיעורים בבית הספר והן במעשי ההתנדבות ושיתופי הפעולה של התלמידות בקהילה.
אני מוצאת ערך חשוב להמשיך לעודד צמיחה של עוד בתי ספר ומורים חדשים במגזר הדתי ולהראות להם כי ניתן ואפשרי בתוך המגבלות הקיימות לפתח ולהתפתח במחול.
לקריאת דברים מפי ראש אולפנת חורב ומייסדת בי"ס אהבת ישראל לחצו כאן
המורה: מעיין בן ישי
תיכון מקיף זילברמן
מחול בקהילה באר שבע:
השנה נפתחה מגמת מחול חדשה בבית הספר תיכון מקיף זילברמן, בית הספר ממוקם בשכונה חדשה הנקראת רמות הרכס בבאר שבע. תיכון זילברמן הוא בית ספר בצמיחה ובשנתו השלישית לצמיחתו הוקמה מגמת מחול, תלמידות המחול לומדות שיעורי טכניקה מודרני ואימפרוביזציה.
במסגרת שיעורי אימפרוביזציה משתתפות תלמידות המחול בפרויקט מחול בקהילה במטרה להוציא את האמנות והיצירה אל מחוץ לסטודיו, בשלב הראשוני העבודה התקיימה בחלל הסטודיו, ולאחר בניית מהלך משותף יצאו התלמידות לחלל חיצוני בבית הספר והתמודדו לראשונה עם חשיפה בחלל פתוח בו יש תקשורת עם העוברים והשבים, לאור ההצלחה וההנאה בשלב הבא יצאו התלמידות אל חלל פתוח בשכונה בו ממוקם בית הספר ויופיעו מול הגרים בשכונה.